נאוה בריאות ואיכות חיים בע"מ - רשלנות במתן תרופות נוגדי דיכאון
 
 



ליעוץ: 09-9510981

     

    
רילקסטין ® RELEXSATIN  |  בדיקת סמים  |  120-פרוביוטיקה 6 ביליון probiotics  |  הפרעות אכילה  |  תופעות הריון  |  פרוביוטיקה  |  L – גלוטמין ( GLN )  |  גרד בקרקפת  |  גרד באיבר המין הנשי  |  עור ,מחלות עור ונגעים עוריים  |  פתרון לנשירת שיער  |  ניהול אורך חיים בריא  |   פסוריאזיס  |  טרשת נפוצה  |  העור,מחלות עור וכיצד ניתן לעזור להן ע"י טיפול נטורופתי  |  ניקוי הגוף בריפוי בתזונה  |  אלומיניום  |  קרקפת שומנית  |  הקשר בין בדיקת שיער לגילוי מתכות כבדות, למחלת הסרטן  |  תזונה לנשים הרות ומניקות  |  הקשר בין בדיקת שיער למחלת הסרטן  |  מערכת חיסון חזקה עם מערכת עיכול בריאה  |  הקשר בין בדיקות שיער להחמרת האוטיזם בילדים  |  
 

רשלנות במתן תרופות נוגדי דיכאון

בשנים האחרונות קיימת תופעה שהולכת וגוברת בתחום תרופות נוגדות דיכאון ודומיהן. תרופות אלו

מתרבות ומתחדשות מדי שנה כמו פטריות אחרי הגשם. התדירות הגבוהה שבה יוצאות התרופות הללו לשוק גורמות לפסיכיאטרים להמציא מחלות חדשות כל פעם בהתאם, כל זאת בכדי שתרופות אלה יותאמו לצורכי השוק ויותאמו לתרופה, כתוצאה מכך נגרם מצב בו המחלות מותאמות ומומצאות לתרופה, ולא התרופה מותאמת למחלה.

בשוק קיימות תרופות רבות והן מקוטלגות על פי סוגים וביניהן: סמי הרגעה קלים או בנזודיאזפינים, סמי הרגעה היפנוטיים, סמים נוגדי דיכאון (טריצקלים), נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, ריטלין, תרופות אנטי פסיכוטיות ועוד.
מדי שנה מסתמנת עלייה באחוז האוכלוסייה אשר צורכים תרופות מסוג זה. יש טענה שאומרת שהתרופות האלה הפכו להיות פופולאריות, וזאת בשל העובדה כי קיים לחץ שיווקי של חברות התרופות, ונוצר כאן מעגל קסמים בין חברות התרופות לאוכלוסייה הצורכת את התרופות, לבין הפסיכיאטרים. חברת התרופות היא זו שמייצרת את התרופות והצרכנים רוצים "לקנות אושר תמידי" או תחושות טובות ללא תחושות רעות או לחילופין דיכאון וכיוצא בזה, והרופאים נותנים מרשמים לכל דכפין.

התוצאה היא שחברת התרופות מרוויחה כסף כמו גם הפסיכיאטרים, בנוסף מעמדם עולה, והמטופלים לכאורה מקבלים את "המוצר" אותו ביקשו לקנות והוא "אושר".


נתון נוסף הוא ששני שליש מהאנשים שנוטלים את התרופות האלה הן נשים.
רופא (פסיכיאטר) שנותן למטופל תרופה כזו בצורה קלה מידי, ומבלי לעשות בדיקות מקיפות ואבחון מדויק ככל האפשר, כאילו לחץ על הדק של אקדח טעון, ובשל כך יכול הדבר להתפרש כרשלנות מצידו של הרופא המוסמך, מאחר וסוג התרופות האלו הוא סם וכאשר לא משתמשים בה נכון, הדבר עלול לגרום לנזק.

ברגע שנעשה אבחון מוטעה ובעקבות כך ניתן טיפול לא נכון, ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית אם יוכח שהמזיק (הרופא) גרם נזק (שימוש בתרופה לא נכונה) לניזוק (המטופל שנפגע) ואם יוכח שהיה טיפול לקוי.
לכל מטופל צריכה להיות "הסכמה מדעת" לטיפול, וזאת על פי חוק. על הרופא לדאוג שאדם המקבל תרופות אלה יהיה מודע למה שהוא מקבל ולסוג הטיפול, ובנוסף יש ליידעו בתופעות הלוואי, ואם אין הסכמה מדעת (המטופל לא הבין את סוג הטיפול ותופעותיו), אזי יש חשש לרשלנות רפואית (תלוי בנסיבות).


ד"ר יורם יובל (פסיכיאטר) אומר בספרו שבעלי נטייה למניה דיפרסיה שמשתמשים בתרופות שהן נוגדות דיכאון, ייתכן וייפתחו התקף מאני שעלול להוביל לתגובות אימפולסיביות.
ההגנה של הרוצח אלי פימשטיין שרצח את בתו הודיה קדם ז"ל טוענים בשמו, כי התחיל ליטול תרופת סרוקסט תקופה קצרה לפני שביצע את הרצח, וזה מה שגרם להתנהגות הקיצונית אשר גרמה לו לרצוח.

שי מימון ממזכרת בתיה נטל פרוזק תקופה מסוימת לפני שרצח את חברתו והתאבד. קיימים סיפורים רבים המבשרים רעות אודות שימוש בתרופות אלה ואנו צריכים לשאול את עצמנו האם הרופאים שבידיהם אנו מפקידים את גופנו, עושים את הדבר הנכון או שמא נוהגים בחוסר זהירות וברשלנות כלפינו.

 

 

 

 

         

המידע באתר זה אינו מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול תרופתי ו/או התייעצות עם רופא מטפל, בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא מטפל.
    סליקה מאובטחת באמצעות:
PAYPAL
לייבסיטי - בניית אתרים