כתבה מאת: אורית ארז
אם כבר
AD(H)Dאז שיהיה בתנועה: טיפול מוטורי בהפרעות קשב וריכוז
הילד לא מפסיק לזוז, מעופף ומתקשה להתרכז לאורך
זמן? עד לפני כמה עשורים, סביר להניח שהיה נחשב לילד עצלן וחוצפן וזוכה
ל"טיפול" נזיפות ועונשים. היום, לעומת זאת, גדלה המודעות לקיומן של
הפרעות קשב וריכוז ומגוון אנשי מקצוע מציעים שיטות לטיפול בהפרעה: טיפול תרופתי
בריטלין, טיפול פסיכולוגי לשיפור הדימוי העצמי, הוראה מתקנת, טיפול הומאופתי...
אורית ארז, מנהלת מכון רייסמן לתפקודי למידה, קשב,
מוטוריקה וכישורי חיים, מסבירה על מודל טיפולי אינטגרטיבי
(בין-תחומי), המספק מענה למכלול הקשיים המאפיינים ילדי ADHD עם הפרעות קשב
וריכוז, היוצא מהטיפול המוטורי (תנועתי) ובהישען עליו משלב טיפול בתפקודים
"גבוהים" יותר (ברמה המוחית)- רגשיים והכרתיים.
"למה הוא לא מפסיק לזוז?!": ההיבטים המוטוריים של הפרעות הקשב
והריכוז
הפרעות בקשב, ADHD, נגרמות מליקויים נוירולוגיים מולדים, אשר מביאים
לפגיעה ביכולות הקשב והריכוז, הזיכרון לטווח הקצר, יכולות הויסות העצמי ומיומנויות
ההתארגנות והניהול העצמי. כאשר הפרעת הקשב והריכוז כוללת גם היפראקטיביות,
מתקיימים גם פעלתנות יתר ואימפולסיביות.
אחד ההיבטים הפחות מוכרים של הפרעות הקשב
והריכוז ADHD, הוא הלקויות המוטוריות הנלוות
להן, ובחלק מהמקרים הן חלק בתי נפרד מהן. לרבים מהילדים המתמודדים עם הפרעות קשב
וריכוז יש גם קשיים ולקויות מוטוריים הנובעים מליקויים במערכת העצבים ומתבטאים בהתנהגות
מוטורית לא מתואמת, קשיים בקואורדינציה, ליקויים בשיווי המשקל, לקות בהתמצאות
המרחבית ופעלתנות יתר, כמו גם ביצועים איטיים והימנעות של הילד מהשתתפות בפעילויות
מתאימות לגילו בסביבות עתירות משחק או התנהגות המאופיינת ב"תאונות"
רבות. פעמים רבות אלה מופיעים בו-זמנית גם עם הפרעות חרדה (comorbidity)
שמערימות, בנוסף על המוזכר לעיל, קשיים נוספים הפוגעים בשטחי חיים כגון, אוכל,
שינה, הליכה לגן או לביה"ס וכיו"ב. מצבור קשיים אלה פוגע בהשתלבות
הלימודית והחברתית כאחת של הילד".
***
המכתב מהמורה על כך שהוא שוב הרביץ בהפסקה,
העיפרון הרביעי שהוא איבד באותו השבוע, ההתארגנות האיטית בבוקר... דוגמאות אלה
ורבות אחרות יכולות להעיד על מה שיודע כמעט כל הורה לילד עם הפרעת בקשב ובריכוז- ADHD: ההפרעה אינה מביאה רק לפגיעה בתפקוד הלימודי, אלא למכלול קשיים
בהיבטים הרגשיים, החברתיים והבין אישיים. בהתאמה, קיים צורך במודל טיפולי
אינטגרטיבי (בין-תחומי), המתייחס למכלול הקשיים של הילד ומקנה לו מיומנויות של ויסות
ותפקודי ניהול עצמי במגוון מצבים: "כאשר אנו מטפלים בילד באמצעות טיפול
תרופתי בלבד, אנחנו מצליחים לווסת את התנהגותו התזזיתית לפרק זמן מסוים, אך עלולים
לפספס את פיתוח היכולת המוחית העצמאית לוויסות עצמי. כאשר אנו מציעים מודל טיפולי אינטגרטיבי,
הלוקח בחשבון את מכלול הצרכים המופיעים בן
זמנית עם הפרעת הקשב והריכוז ADHD, אנו יכולים להקנות לילד
מיומנויות וכישורים שילוו אותו לאורך זמן".
הבחירה במודל טיפולי המתבסס על התחום המוטורי
מאפשרת לא רק התמודדות עם הקשיים המוטוריים בקרב ילדי ADHD,
אלא גם פיתוח מיומנויות בעלות השלכות חיוביות על היבטים ריגשיים, חברתיים
והתנהגותיים: "המערכת המוטורית היא מערכת גמישה אשר יכולת הלמידה שלה מהירה
ולפיכך מתגמלת גם בהיבט התפקודי של הביצוע, ומכאן משליכה גם על תחושת הרווחה
האישית (being) ולכן מתגמלת גם בהיבט זה,
ומכאן, ברורה תחושת הסיפוק הכללית שהילד יכול לחוות ביתר שאת בעקבות התערבות מסוג
זה. במסגרת הטיפול אנו מגרים ומאתגרים באופן יזום את המערכת המוטורית במגוון דרכים
המכוונים להעלאת רמת העוררות של המוח ומכאן גם להשבחת תפקודי הקשב. כמו כן, הפנייה
לערוץ התנועתי מאפשרת לשפר את יכולתו של הילד לווסת את תנועתו במרחב ובזמן וזו
מספקת ביתר שאת חוויה של הסדרה ואפנון ההתנהגות וההתארגנות. כחלק בלתי נפרד
מהאימון המוטורי הילד קונה הרגלים לימודיים, חברתיים ורגשיים ויותר מעוניין
להתמודד עם החוויות המאתגרות לעומת הימנעות מהן. המסגרת הטיפולית מספקת חוויות של
הצלחה "ברורה". באופן טבעי השיפור בהיבטים אלו וחווית ההצלחה, אשר מקנה
האימון המוטורי לצידן, מביאים גם להפחתה בחרדה, לעלייה בתחושת הערך העצמי ולעלייה
במיומנויות הקשב והריכוז, כפי שמצאנו במחקר לאחרונה, שמזכני בתואר דוקטור (2012)
וכן להסתגלות ועמידה באתגרים ההתפתחותיים העומדים בפני הילד יום ביומו".
"חשוב להדגיש", כי התחום המוטורי הוא
הציר סביבו מתנהל הטיפול ב ADHD, אך בהחלט אינו המרכיב
היחיד שלו. כבר במפגשים הראשוניים אנו עורכים אבחון פסיכודידקטי, אבחון לזיהוי הפרעות קשב וריכוז ואבחון
סנסו-מוטורי, כדי לאתר את מכלול הקשיים. לאורך כל התהליך אנו בודקים ומודדים את
השיפור בתחום המוטורי מאחר ומניסיוננו- כאשר יש שיפור בתחום זה, יבואו בעקבותיו
כאמור, גם שינויים בהיבטים האחרים- ההכרתיים (לימודיים) והרגשיים -חברתיים. כמו
כן, הטיפול עצמו מכוון לפיתוח הרגלים של אימון בבית, ומלווה בהדרכה של ההורים המסייעת
להם בהבנת קשיי הילד ובהקניית מיומנויות להתמודדות איתם. במידת הצורך אנו עובדים
גם עם הצוות החינוכי בבית הספר, במטרה לגייס הבנה ועמדה סבלנית יותר לביטויי
ההפרעה, כמו גם הקניית כלים והתערבות מערכתית. ההתערבות במכלול המישורים משפרת
ומסייעת לילד בהשתלבותו במערכת הלימודית והחברתית, ומשפיעה על כל מישורי החיים
המשמעותיים עבורו: דימוי הגוף משתכלל ובעקבותיו הדימוי העצמי שנהיה חיובי,
היכולת החברתיות והשתלבותו החברתית
משתבחת, ניכר שיפור ביכולות הלימודיות, בתחושת המסוגלות לפעול באופן עצמאי ובאופן
מותאם נוכח המטלות הנדרשות והמצופות ממנו- כל אלה מביאים את הסביבה להגיב באופן
חיובי לשינויים- ומכאן השמיים הם הגבול!.
אורית ארז היא חוקרת בתחום הפסיכו-ביולוגיה והפרעות הקשב ADHD, מומחית לתפקודי למידה ותנועה, מרצה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים
ועוסקת בהדרכת סטודנטים והורים, ומנהלת את מכון רייסמן לתפקודי למידה, קשב,
מוטוריקה וכישורי חיים. מפתחת את "שיטת רייסמן - המודל הבין תחומי לטיפול
בהפרעות קשב וריכוז".
לפניות לאורית ארז :oriterez@reisman.co.il
