מחצית מהמשפחות בישראל נמצאות במצב של אוברדראפט , כלומר השכר שמרוויחים פשוט אינו מספיק לכיסוי ההוצאות השוטפות .
מאידך גיסא, מעל 50% מהאימהות מאריכות את חופשת הלידה שלהן מעבר לשלושה חודשים כמקובל במדינתנו ואפילו עוזבות את מקום עבודתן על מנת לשמור על הילד ולטפל בו בבית למשך תקופה ארוכה.
הרי המינוס בבנק רק הולך וגדל , וישנו קושי יותר גדול לסגור את החודש , לכן איך ניתן להסתדר עם משכורת אחת ולהישאר שפויים עם כל ההוצאות הגדלות?
1. לאחר לידת תינוקכם רצוי להתחיל כבר בתכנון נכון של החודש ולהגדיר תקציב הגיוני.
בראשית כל חודש לציין ולהגדיר מהן ההוצאות השוטפות והצפויות ומה הגבול האדום שאותו לא תוכלו לעבור עם כל ההוצאות הלא צפויות ובהתאם לכך תוכלו לתת לעצמכם מרווח נשימה כשהכל יהיה גלוי לעין ורשום שחור על גבי לבן וכך תדעו להתמודד עם המצב יותר טוב.
2. אימהות ואבות יקרים , רצוי ומומלץ לחזור למקום העבודה בהקדם האפשרי על מנת לא להיגרר למינוסים מיותרים .
נשים בימינו הן מאוד חזקות ויודעות להתמודד עם מצבים קשים ולא נעימים , לכן גם אם אתן מניקות , ניתן לשאוב במקום העבודה או לשאוב ולהשאיר בבית למטפלת / בעל / סבתא / שכנה וכו' על מנת למנוע דאגות לגבי הזנת הילד.
3. מטפלת – ובכן זה נושא רגיש , כיוון שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו מטפלת בעלות של 4000 ש"ח לחודש אם לא יותר וסיבה אחרת שאנו לא תמיד סומכים על כל אדם זר , למרות כל ההמלצות שניתנו לנו , שישמור על המלאך שלנו שממתין לנו בבית.
אך כיוון שרובנו לא בתפקידים בכירים , ומעטים נמצאים בחברות המעניקות שירותי צהרונים ומשפחתונים לילדי העובדים , שיכולים לתת את המרווח הכלכלי והאפשרות לשים את הילד ולהסיר דאגה מליבנו , אז הפשרה להשאיר את הילד עם הסבתא או מישהו שאתם סומכים עליו שיעשה את העבודה .
4. הורים , במידה והינכם יכולים להרשות לעצמכם לחיות עם משכורת אחת או שיש לכם חסכונות, אז בהחלט רצוי וכדאי להישאר עם התינוק לפחות בשנה הראשונה לחייו , אך הורים שלא מסוגלים להרשות לעצמם פריווילגיה כזו , אין אומר שהם פחות טובים או אוהבים את ילדיהם אלא חשוב להתמודד עם המציאות ולראות איך ניתן לעמוד בכל ההוצאות ועדיין להעניק לילדיכם את הטיפול והתמיכה הדרושים.
5. הקונפליקט בין האימהות לקריירה היה ויהיה תמיד, מה הכי טוב עבור ילדינו ? בעבר אנו זוכרים כי אימנו תמיד פגשה אותנו לארוחת צהריים וכל בוקר הכינה לנו ארוחה לביה"ס, אך החיים אז היו יותר פשוטים , למרות זאת גם אז ההורים ידעו להגדיר לעצמם את המסגרת שאסור היה לחרוג ממנה והאפשרויות אז היו פחות נרחבות מאשר היום .
כיום אנו כהורים רוצים לפצות את ילדינו על מה שלא יכלנו לקבל כשהיינו ילדים , וכיום הכל יותר גדול והאפשרויות לא נגמרות ואנו רוצים לפנק עד שלפעמים יש גבול שאותו לא נחצה ,כי יש תקציב שאסור לחרוג ממנו וצריך לחנך עם גבולות , ולפעמים טוב להגביל את עצמנו על מנת שנוכל להעריך את הדברים .
כותבת: נטלי גולדין-בויום : קומסטיקאית מוסמכת ומטפלת ברפואה סינית
